שם ומשפחה:
טלפון:
שם ומשפחה:
טלפון:
מי אנחנו?
'סגולה' הוא מגזין החושף סיפורים מרתקים מן ההיסטוריה היהודית והכללית במבט ישראלי רענן ועכשווי.
הצטרפו למסע אל עברו של העם היהודי ובואו לצלול לתוך חוויה עמוקה ושורשית שצומחת בכתבות מרתקות העשירות בתמונות מרהיבות, באיורים ובמפות. בכל גיליון תמצאו סיפורים נשכחים על ארץ ישראל ועל העם היהודי, דמויות מרתקות מן העבר ומסמכים שנחשפים לראשונה, לצד מדורים בנושאים היסטוריים מגוונים. יחד נצא לגלות ולחיות מחדש את העבר של כולנו.
ארועים בחודש אייר
.
66
28 באפריל, י"ז באייר
ג'תתכ"ו, ירושלים
תחילת הסוף
לאחר ששדד חלק מאוצרות המקדש, הורה הנציב הרומי גסיוס פלורוס לחייליו לבזוז את השוק העליון של ירושלים. הוא הדהיר את פרשיו דרך ההמון היהודי שיצא לרחוב כדי לעצור את השוד. אירוע זה נחשב בעיני רבים לנקודת ההתחלה של המרד הגדול שהסתיים בחורבן המקדש.
 
711
27 באפריל, א' באייר
ד'תע"א, ספרד
המוסלמים באים
המפקד המוסלמי טאריק אבן זיאד נחת בדרום ספרד במקום שנודע כג'בל טאריק - שהשתבש בהמשך לגיברלטר - בראש צבא של כ-7,000 איש. משם יצא טאריק והביס את צבאו של רודריק, אחרון מלכי הוויזיגוטים. בעקבות ניצחונותיו שלט הסהר המוסלמי ברובו של חצי האי האיברי במשך כ-700 שנה. היחס הנוח ליהודים במשך רוב התקופה יביא לפריחה תרבותית ורוחנית המכונה 'תור הזהב'.

1611
2 במאי, י"ט באייר
ה'שע"א, לונדון
מפיצים את התנ"ך
'קינג ג'יימס בייבל' - מהדורת התנ"ך הנפוצה ביותר בהיסטוריה - ראה אור לראשונה בלונדון  ביוזמתו של ג'יימס הראשון מלך אנגליה. גם יהודים רבים ברחבי העולם נזקקו למהדורה זו של התנ"ך, שהייתה אמצעי הגישה היחיד עבורם לשורשי מסורתם.
היסטוריה יהודית ברשת
כשתפתחו את דף הבית של אתר זה תמצאו ציור תחת הכותרת: "דיון על הקומדיה האלוהית עם דנטה". ציור השמן, מעשה ידיהם של ציירים סינים, מתאר דמויות מפתח שהשאירו את חותמן בהיסטוריה האנושית. לחיצת עכבר על כל אחת מהדמויות תשלח אתכם לערך העוסק בה בויקיפדיה. למרות הטיות היסטוריות ותרבותיות בולטות - כמו הכמות הנכבדת של הסינים המופיעים בתמונה וריבוי הדמויות מהמאה העשרים - מדובר באתר מהנה, משעשע ובו זמנית גם חינוכי.
 
גלויות מהחזית
בתקופת מלחמת יום הכיפורים הגיעו לתכניות הד"שים של גלי צה"ל אלפי גלויות מאנשי מילואים ששירתו בחזית. ישראל פרקר היה אז טכנאי ואחראי משמרת באולפני גל"צ ביפו, והוא נהג ללקט בסוף כל לילה מהשולחנות של מגישי התכניות את הגלויות שהצטברו. את האוסף - ובו 250 גלויות, חלקן מאוירות - העלה פרקר לאתר מיוחד שהקים לציון אותה תקופה חשובה בתולדות המדינה. באתר גם תצלומים מעניינים, בעיקר מאולפני גלי צה"ל, וגלויות מרגשות נוספות ששלחו גולשים.
 
מהכרזה לכרזה
לפני עידן האינטרנט והטלוויזיה היו הכרזות אמצעי פרסום והסברה מרכזי. כיום כרזות אלה מסייעות להכיר את הלך הרוח, את האווירה, את הערכים ואת המושגים שרווחו בתקופה של הקמת המדינה. התערוכה הווירטואלית 'מהכרזה לכרזה' מציעה מדגם מייצג של כרזות בנושאים שונים. האתר הוא פרי שיתוף פעולה של עמל-נט, הסתדרות העובדים ומכון לבון. סיור בתערוכה מאפשר להתוודע לאווירת התקופה, למסרים שהוצפנו בכרזות ולדרך שעשתה מדינת ישראל מאז.
ראה אור
.
משפטו ומותו של ישו הנוצרי
חיים ה' כהן
דביר, תשע"ב, 254 עמ'

תוצאות משפטו של ישו היו מן העילות לרדיפת יהודים בידי נוצרים לאורך מאות שנים. העובדה שהיהודים לא הכירו את המקורות שבהם נכתב סיפור המשפט גרמה לכך שהם לא ידעו מה להשיב למחרפיהם, וכפי שכתב המחבר, השופט חיים כהן: "כל ההיסטוריה שלנו עמדנו מול האשמות הנוצרים כאילו חירשים ואילמים מבלי לדעת מה להשיב. ואם תמצי לומר שכל העזה לחלוק עליהם ולהתווכח עמהם הייתה כרוכה בסכנת נפשות, אף אני אשיב שעל כל פנים גילוי האמת והוכחתה היה מיישר את עמוד השדרה היהודי גם כלפי פנים" (עמ' II-III). השופט כהן נדרש למשפטו ההיסטורי של ישו בעקבות פנייה של כמרים פרוטסטנטים לשופט העליון הראשון, משה זמורה, סמוך לאחר קום המדינה, בדרישה לחדש את המשפט שערכה הסנהדרין לישו עתה, עם הקמתה המחודשת של רשות שיפוטית יהודית עצמאית. הפנייה הועברה אל כהן, אז פרקליט המדינה, שחקר באופן יסודי וממושך את העדויות על המשפט לאור הידוע לנו על עקרונותיהם של המשפט היהודי ושל המשפט הרומי שהיו נהוגים בארץ ישראל באותם ימים. מסקנותיו של כהן - המזכות את הסנהדרין מאחריות לרציחתו של ישו - מובאות בספר שלפנינו. הספר ראה אור לראשונה ב-1968, תורגם לשפות אחדות ונדפס במהדורות רבות, והוא יוצא עתה לאור במהדורה מחודשת בתוספת הקדמה שכתב ההיסטוריון דורון מנדלס.

נידוי, מוות ואבלות
יאיר אלדן
רסלינג, 2011, 205 עמ'

הנידוי והחרם היו שניים מאמצעי האכיפה המשמעותיים ביותר בחברות מסורתיות בכלל ובחברה היהודית המסורתית בפרט. אלדן עוסק בתופעת הנידוי כפי שהיא באה לידי ביטוי בספרות חז"ל ובקשרים שבין הנידוי למוות. קשרים אלה מוצגים בספר בשתי רמות. האחת - מנהגי המנודה הדומים למנהגי אבלות ומבטאים את התאבלותו של המנודה על מותו החברתי, והשנייה - בחברה שבה יונק הפרט את בסיס קיומו מהשתייכותו החברתית, אכן הופך האדם המנודה מן החברה למעין מת מהלך בתחומי הקהילה. הספר בוחן את משמעותם החברתית והתרבותית של מנהגי הנידוי בתקופת חז"ל, ואגב כך מציע הסבר מקורי גם למשמעותם של מנהגי האבלות היהודיים.